#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיד. שלשה שראו את הכוי ואמר האחד הריני נזיר שזה חיה והשני אמר הריני נזיר שזה בהמה והשלישי אמר הריני נזיר שאחד מכם נזיר. מה דינם ומדוע? 	"לב""ש כולם נזירים שהקדש טעות הקדש. לב""ה אליבא דר""ש שנים הראשונים נזירים מספק. השלישי י""מ בתוס' שהוא נזיר ודאי שאמת הוא שאחד מהם יש עליו ודאי נזירות וי""מ שהוא נזיר ספק שיש להסתפק שמא רצה לומר אם יש אחד מכם שיודע בעצמו שהוא ודאי נזיר והרי אין אחד מהם יודע, או שכוונתו אם יש מכם אחד שיש עליו נזירות וזהו אמת שאחד מהם ודאי נזיר. לר' טרפון כולם אינם נזירים משום שאין כאן הפלאה. ומדכתבו התוס' שהמשנה ר""ש משמע לדר' יהודה דכרי כולם אינם נזירים דלא מחית איניש נפשיה לספיקא."	נזיר לד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קטו. ראה תשעה אנשים שאחד מהם אמר הריני נזיר שזה חיה והשני אמר הריני נזיר שזה אינו חיה וכו' [ כמשנה[ ואמר נזירות הכל עלי. מה דינו ומה תקנתו? 	יש עליו תשע ספק נזירויות. ואם ירצה לתקן עצמו יאמר אם יש עלי ט' נזירויות חובה מוטב ואם לאו הרי עלי ט' נזירויות<br>נדבה.	נזיר לד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קטז. באיזה שיעור חייב נזיר על אכילה או שתיה? 	"לתוס' לקמן לח, ב לפי' קמא למשנה ראשונה אכילה ושתיה ברביעית, למשנה אחרונה אכילה ושתיה בכזית. לר""ת אכילה בכזית. שתיה למשנה ראשונה ברביעית ולמשנה אחרונה בכזית."	נזיר לד. - לד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיז. מה חשיב בין הביניים? 	"לר""ת ענבים קטנים שבין הגדולים שאינם רואים פני החמה ולא יהיו גדולים לעולם. עוד פי' התוס' אם ליקט האוכל שבין החרצנים לזג, והחידוש הוא שלא אמרינן שבטלה דעתו."	נזיר לד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכב. נזיר האוכל כזית עלי גפן או לולבים או ענבים בוסר או ענבים מתולעות האם לוקה ומנין? 	"עלים ולולבים לתנא דמתניתין פטור דלמד מכלל ופרט וכלל שחייב רק כעין הפרט. לרבי אליעזר שלמד במיעט וריבה חייב גם על לולבים ועלים רכים ופוטר על קשים קצת. ענבים בוסר לתנא דמתניתין חייב שהתרבו מכעין הפרט - פרי, וענבים מתולעות התרבו מכעין הפרט - חומץ. לר""א התרבה הכל חוץ משבישתא ועלים קשים קצת הדומים לשבישתא."	נזיר לד: - לה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קלה. מהו חרצן וכמה לוקה מי שאכל ומדוע? 	"לרבי יוסי חרצן זה הגרעין לרבי יהודה זה הקליפה החיצונה. לאביי אכל חרצן לוקה שתים משום חרצן לא יאכל ומשום מכל אשר יעשה מגפן היין. לרבא לוקה רק משום חרצן לא יאכל דס""ל שאין לוקים על לאו שבכללות."	נזיר לד: - לט.		
